ברניר שמאות מקרקעין

האם פטור מהיטל השבחה לבניה או הרחבת דירת מגורים ע”פ סעיף 19 (ג)(1) וסעיף 19 (ב)(6) הינו לדירה אחת או יותר?

 

מאת: זוהר ברניר מהנדס (MSc) שמאי מקרקעין .M.B.A

 

 

הסעיף 19 (ג)(1) לתוספת השלישית של חוק התכנון והבניה מוכר בקרב העוסקים בנושא המקרקעין וזו לשונו:

"בניה או הרחבה של דירת מגורים לא יראו כמימוש זכויות אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר בנייתה או הרחבתה, אינו עולה על 120 מ"ר.

על כל בניה או הרחבה נוספת מעל לשטח האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת".

בערעור אזרחי 777/87, מרים גבריאלוב ואחרים נגד הועדה המקומית רחובות, דן בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת בית משפט השלום (השופט זאב המר) בנושא סעיף 19 (ג)(1).

במקרה זה נערכה עסקת קומבינציה, בעלי הנכס קיבלו כתמורה 8 דירות ובקשו פטור עבור שלושה בני משפחה בוגרים וחמישה קטינים.

בערעור נדונו שתי מחלוקות עיקריות:

א.         האם הפטור הינו לדירת מגורים  אחת לבעלים  או לקרובו או שהפטור יפה כוחו גם למצב שבו הדירות מיועדות למספר בני משפחה.

ב.         באם התשובה ל- א' חיובית, האם ניתן להחיל את הפטור בעבור דירות המיועדות לקטינים.

 

בית המשפט, על מנת להבין את כוונת המחוקק, עיין בדברי הכנסת בשעה שהובא התיקון ומצטט את יו"ר ועדת הפנים - גב' שושנה ארבלי-אלמוזלינו אשר הביאה את החוק לקריאה

שניה ושלישית וציינה בדבריה כי:

"אזרחים רבים הקפיאו תכניות בניה מאז יולי 1981 והם מחכים לתיקון חדש אשר בא לפטור אותם מתשלום היטל השבחה ולהקל עליהם...(וסעיף הפטורים עוסק, בין היתר, במקרה של) השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם עשר שנים לפחות והמקרקעין משמשים לבניה או הרחבת דירת מגורים עבור הבעלים או קרוביהם ויכולים להיות כמה קרובים, כל עוד קרבתם בהתאם להגדרה שנקבעה בחוק - בן זוג, הורה, הורה של הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, אחים ובני זוגם".

 

הציטוט מדברי הגב’ ארבלי-אלמוזלינו הינו ציטוט חלקי מסעיף 19 (ב)(6) לתוספת השלישית ומכאן ברור כי פסיקה זו כוחה יפה גם לסעיף זה.

השופט גרוס פסק: "סבורני מתוך ניתוח לשון החוק ומטרת החוק כי יפה כוחו גם למקרה של בניית דירת מגורים המהווה יחידה מתוך מכלול יחידות בבנין ולאו דוקא לבניה שכל כולה משמשת למגורי המחזיק או קרובו" וכן "בכל מקרה שאמנם אמורים הדברים בבניה כזו לצרכי מגורים, כאשר נבנות מספר דירות כאלה וכאשר מצויים מספר אנשים הממלאים אחר התנאים הנדרשים בחוק - אזי ראוי להעניק את הפטור".

השופטים יוסף חג'  יחיא וי.כהן הצטרפו לדעתו.

בנושא הפטור לקטינים החזיר בית המשפט את הדיון לבית משפט השלום מסיבות טכניות (לא הובאו ראיות לגבי כוונת הקטינים להשתמש בדירות המיועדות להם כדירות מגורים), אך פטר מהיטל השבחה את שלושת המבקשים הבוגרים.

בית משפט השלום דחה בפניה הראשונה (לפני הערעור) את פניית בני המשפחה הקטינים: ארבעה שנרשמו בכתב התביעה המקורי ותנוקת שנולדה לפני הדיון והצטרפה בקול תרועה לקטינים האחרים.

לא ברור לי אם הדיון בנושא הקטינים חזר לבית משפט השלום, אך לאור דבריו בדיון המקדמי נראה כי באם רוצים לקבל פטור עבור קטין, חובה להוכיח שהדירה תשמש למגורי הקטין.

פסק הדין ניתן ביום 4.8.89 ולמיטב ידיעתי לא פורסם.

 

לסיכום

פטור בהתאם לסעיף 19 (ג)(1)  או 19 (ב)(6) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה ינתן גם למספר דירות שבונה/מקבל בעל הקרקע לו ולקרוביו ובלבד שהקרובים אינם קטינים.